חוף לבנון בע"מ נ' מרום ואח'

החלטה

1.בקשת רשות הערעור שבפניי הוגשה כנגד החלטת בית המשפט קמא (בית משפט טבריה, כב' השופטת א. אבו אסעד) מיום 29/6/2013 במסגרתה ביטלה צו מניעה זמני במעמד צד אחד לטובת המבקשת וכן כנגד החלטה משלימה מיום 15/7/2013 בה נדחתה בקשת המבקשת לעיון מחדש, לאור נסיבות חדשות שנתגלו.

המשיבים (בני הזוג מרום) מסרו תגובתם לבקשה בה הם מנמקים על שום מה דין הבקשה להידחות.

בית משפט זה נעתר לבקשת המבקשת למתן צו עיכוב ביצוע, עד להכרעה בבר"ע.

2.לציין כי בין הצדדים שבכותרת, במצורף לחברת אוליב בע"מ, בין השאר, מתנהל הליך מקביל בתא' 12-12-49848, במסגרתו ניתנו החלטות בנוגע לסעדים זמניים הרלבנטיים לענייננו (להלן: "התיק המקביל").

3.הואיל ועל צד העיקר המתווה והאיזון המתחייב בהליך שבפניי, בדגש לצורך לאפשר את המשך פעילות הפרויקט העסקי מחד, ומאידך הקצאה בטוחה שתבטיח את הזכויות הכספיות של המבקשת במתחם, אינו שונה במהותו מזה שגובש בהסכמה בתיק המקביל וכפי שיפורט תוך התאמתו לענייננו, אינני רואה צורך והצדקה להרחיב ולפרט בטיעוני הצדדים, יתר על המידה.

4.בתמצית המשיבים דנן העמידו קרקע בנחלתם שבמושב רמות, לרשות פעילות עסקית, שנוהלה על ידי יובל דור אשר לימים ניהל פעילותו גם באמצעות חברת בריזה בע"מ.

פעילות זו התנהלה מאז שנת 2001 כשעל הקרקע שבדיון, במשותף עם קרקע של נחלה צמודה (משפחה חדשה), הוקם אתר הכולל בקתות, מסעדה, ספא ועוד.

בהמשך הועבר התפעול של המתחם לחברת אוליב בע"מ עפ"י התקשרות עם בריזה/דור.

5.הבקתות ותכולתן שועבדו ע"י בריזה בע"מ לבנק הפועלים. במסגרת הליכי כינוס שהתקיימו בלשכת ההוצאה לפועל, לאחר שבריזה בע"מ נכנסה לקשיים, נמכרו הזכויות המשועבדות למבקשת.

6.המבקשת לבד מטענותיה לזכויות בבקתות ובתכולתן, ביקשה לטעון, בשפה רפה יש לומר, כי היא זכאית להפעיל את האתר. מכל מקום נדמה שאין חולק שזכות כזו לא עוגנה בכל התקשרות מחייבת.

אוליב מצידה טענה וטוענת לזכות להמשיך בתפעול ולטובתה ניתן צו מניעה בתיק המקביל, האוסר, בין השאר, על המבקשת שפעלה לנתק את הבקתות ממקור החשמל והמים, מלמנוע את פעילות אוליב.

7.המשיבים כאן – משפחת מרום כבעלי הקרקע, מתנגדים לתפעול באמצעות המבקשת ומבהירים כי לא הקנו למבקשת כל זכות בעניין.

לעניין הזכויות בבקתות נטען על ידי המשיבים כי אלו הוקנו להם מכח ההתקשרות עם מי ממשפחת דור, כשלטענתם לאורך השנים נגבו דמי שימוש בשיעור מופחת במתחם של נחלת מרום כנגד רכישת ההשקעות.

8.בהחלטת בית משפט קמא הוכרו זכויותיה לכאורה של המבקשת בבקתות ובציוד, ברם נקבע כי אין באלה כדי להקנות למבקשת זכויות תפעול במתחם שעל נחלת מרום או למנוע את המשך הפעילות של אוליב באתר, לרבות מכח צו המניעה בו האחרונה אוחזת בתיק המקביל.

זמן קצר לאחר מכן נתברר כי מרום ואוליב הגיעו להסכמות להמשך התפעול של אוליב, ביחס למתחם שבנחלת מרום, עדכון אשר היה בו לגישת המבקשת כדי לשנות את מאזן השיקולים.

עוד נתון רלבנטי נוגע להתקשרות שבין המבקשת לבעלי הנחלה הנוספת (משפחת חדשי) שהעניקו את זכות התפעול בבקתות שעל חלקתם למבקשת.

9.בחינה כוללת של מערך הנתונים מלמדת כי המבקשת אכן הוכיחה זכות לכאורה בבקתות ובציוד, כשאלו נרכשו על ידה כדין במסגרת הליכי הכינוס בהוצל"פ כמפורט.

טענות מרום לזכויות בבקתות ותכולתן תתבררנה אמנם בתיק העיקרי, ברם לעת הזו לא ראיתי לייחס לטענות הנ"ל משקל ממשי ולו מהטעם שהגרסה לא קיבלה ביטוי בהתקשרויות שבין מרום למשפחת דור ו/או בריזה בע"מ, כשמכל מקום מששועבדו זכויות בריזה בע"מ לבנק, לא היתה למשפחת דור סמכות להקנותם למרום כנטען.

10.מאידך ולשאלת זכות התפעול, ידה של המבקשת על התחתונה מהנימוקים שפירט בית משפט קמא. זאת אם משעה שלמבקשת אין זכות תפעול, אם משלמרום מעמד עודף לקבוע באשר לזהות המפעיל על גבי המקרקעין שבבעלותם ואם על יסוד טענות אוליב לזכויות התפעול.